ביחד או לחוד

ידוע גם בשמו: גישור

אני אוהבת לגשר. זוגות שמגיעים אלי לגישור הם בדר”כ פקעת עצבים. שומרים על חיוכים (לפעמים, אתם יודעים, בשביל הילדים) אבל לא מצליחים להתקדם. החיוכים לא חושפים אמיתות. האמיתות לא נחשפות בגלל פגיעה, בגלל בושה, בגלל צער, כאב, אבל.

צריך לקלף קליפה ועוד קליפה ועוד אחת, כדי להגיע לאמת ומתוכה לצאת להבנות ולפשרות.

למה אני אוהבת לגשר? כי התוצאה לא תסולא בפז. כי על אף הסיטואציה הקשה, ותחילת החיים החדשים של שני הצדדים הם יוצאים מפגישות הגישור מחוזקים.

דנה אני רוצה שתלווי אותי

השאירי פרטים ונחזור אליך

תפריט
דילוג לתוכן